החוק בישראל קובע מנגנון ייחודי לפיצוי נפגעי תאונות דרכים המבוסס על עקרון האחריות המוחלטת. משמעות הדבר היא שאין צורך להוכיח מי אשם בהתרחשות האירוע המצער. כל נפגע זכאי לפיצוי מחברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב בביטוח חובה. כאשר מדובר על תאונת ילדים בתי המשפט נוטים לבחון בקפידה את הנזק העתידי ואת ההשפעה ארוכת הטווח על התפתחותו התקינה של הקטין.
מעבר לעקרון האחריות המוחלטת ישנו הליך מובנה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. בניגוד למצבים של תביעת נזיקין רגילה בתביעות פלתד הנפגע אינו רשאי להגיש חוות דעת רפואית פרטית מטעמו. בית המשפט הוא זה שממנה את המומחים הרפואיים בתחומים הרלוונטיים כגון אורתופדיה נוירולוגיה או פסיכיאטריה על מנת להעריך את שיעור הנכות שנותרה לקטין בעקבות התאונה. הערכה זו היא קריטית שכן היא מהווה את הבסיס המרכזי לחישוב הפיצויים הכוללים.
סוגיית ההתיישנות מקבלת משמעות שונה לחלוטין כאשר מדובר בקטינים. בעוד שתביעה רגילה מתיישנת לאחר שבע שנים במקרה של קטינים הספירה מתחילה רק עם הגעתם לגיל שמונה עשרה. לכן ניתן להגיש את התביעה עד הגיעו של הנפגע לגיל עשרים וחמש מבלי לאבד את הזכות החוקית לפיצוי.
חשוב להבין כי למרות שתקופת ההתיישנות ארוכה יותר ההמלצה החד משמעית היא לא להמתין. חלוף הזמן עלול להקשות על איסוף ראיות איתור עדים והוכחת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין נזקים רפואיים שהתפתחו מאוחר יותר. התייעצות מוקדמת ובניית תיק מסודר כבר בשלבים הראשונים מונעת איבוד מידע יקר ערך ומבטיחה טיפול יעיל.
הפעלת ביטוח תאונות ילדים ומסלולים נוספים
